מתוך היומן של תרפיסטית במוסיקה

9.09.07

רועי שמח לבוא לטיפול פרטני במוסיקה היום במיוחד, כי לא מתחשק לו לעשות עבודת יצירה שמתחילים כרגע בגן. היום רוב הפגישה הוא שותק, אבל מביע את רצונותיו בהצבעה וע"י מבטו. כך הוא הצביע לכיוון הכלים בהם רצה לנגן. לפעמים הוא לא ידע שם של הכלי שבחר, אבל אמר את הצבע שלו. אנחנו בנינו סיפור על הכלים בהם רועי נגן וציירנו אותו: בסיפור כול כלי סימל משהו מסוים: למשל, פעמון סימל גשם. לפעמים רועי התקשה לצייר לבד ורצה לוותר מהר, ופתאום היה מתאמץ ורצה להצליח לבד: "עכשיו אני יכול!" נראה, שמאוד חשוב לרועי להתנסות לבד ולהצליח ולהרגיש שהוא יכול, שהוא חזק ולחוות כמה שיותר חוויות של הצלחה.

18.09.07

רועי מגיע לחדר באופניים. הוא רוצה לעבור לשבת בכיסא, אבל במקום לבקש עזרה הוא מתחיל לדפוק עם היד על הכיסא. אני מעודדת אותו לבקש עזרה באופן מילולי:

בהתחלה אני מצטרפת לדפיקות על הכיסא שלו בתיפוף על התוף. רועי מנענע את ראשו מצד לצד, כאילו אומר לי שלא זה הוא רוצה.

-אתה רוצה לתופף ביחד?

-לא

-אז מה אתה רוצה?

-לעבור לשבת על הכיסא...

רועי נהנה מאוד לנגן באורגנית ולשחק משחקי עוצמה. כשמגיע תור לנגן חזק ואני אומר לו שעכשיו כול ילדי הגן שומעים אותך – רועי מאוד מתרגש ומנסה להפעיל את הידיים בדרך הכי טובה. רועי ממשיך למשחקי "שליטה" של נגינה והפסקה, נגינה וכיבוי האורגנית.

בהמשך רועי מבקש לנגן בתוף בשני מקושים שונים: ארוך וקצר. ואחר-כך בוחר במקוש עם שני קצוות שונים ובכך הופך ע"פ טענתו לקוסם.

נראה שרועי נפתח יותר לקראת סוף המפגש הזה ומצליח להביא ע"י ביטוי גם את הדמיון שלו.

7.10.07

רועי בוחר שוב באורגנית. הפעם הוא נהנה מהקצבים והמנגינות שיש באורגנית ומנסה לאלתר יחד אתם. הוא מבקש שאנגן אתו עד שבשלב מסוים תופס את ידי וכך מגלה משחק "תופסת" על האורגנית וזה מאוד משעשע אותו.

בהמשך רועי בחר בתוף וגן בשליש וניגן לאורך זמן בשני הכלים.

הוא נראה היום יותר שמח מתמיד וכל פעילות הייתה משמחת עבורו.

(גם בטיפול קבוצתי רועי היום שתף פעולה מאוד יפה!)

28.10.07

רועי קצת מצונן היום, אבל בכל זאת שמח להגיע לפגישה. בהתחלה הוא קצת "בלע את הלשון" ואני הפכתי את זה למשחק. ולאחר ש"השתחרר" בחר לנגן במספר כלים. היום גם התנסה בכלי גדול ומרעיש – מצילה. ואמר שזה מזכיר לו קול של דוב.

29.04.08

רועי מאוד שמח לבוא למפגש. הוא רצה לומר לי שלום באמצעות הנגינה בפעמוני רוח. ואחר-כך עבר לאורגנית. הפעם רועי התעניין מאוד באורגנית, עניין אותו כול כלי וכול צליל והוא רצה שאסביר לו מה כול כפתור עושה. הוא נזכר במשחק "תופסת" ששחקנו לפני על האורגנית והתגלגל מצחוק בכל פעם שלא הייתי מצליחה לתפוס אותו. וכשהתעייפנו "לרוץ אחד אחרי השני" (כאילו) נחנו (עם הידיים) על האורגנית.

רועי רצה לסיים את המפגש, ואני כמו תמיד שרתי לו שיר "שלום ולהתראות", רק הפעם הוספתי לשיר כול הדברים שעשינו יחד היום. פתאום רועי עשה פרצוף מוזר והסתכל לכיוון כלי חדש שלא ראה קודם ושאל:

-מה זה האורגן הזה שם? (רועי הצביע על צלילון, מין מטלופון המתפרק לצלילים בודדים). רועי רצה לנסות לנגן בו. הראיתי לו, שגם על הכלי הזה, כמו על האורגן אפשר לנגן שירים. רועי רצה ללמוד לנגן "יונתן הקטן" ואני ניסיתי ללמד אותו. אבל די  מהר הבנתי שלחזור בדיוק אחרי לא קל בשביל רועי והפכנו את הנגינה פשוט למשחק, בו שרתי מה אנחנו עושים. רועי בחר מקושים מיוחדים לנגן במטלופון הזה ובסוף הפגישה ביקש לשמור אותם יחד עם הכלי בקופסא שלו עד פעם הבאה, שנוכל להמשיך לנגן בו. מצאנו ל"מטלופון של רועי" מקום מיוחד בחדר, שם שמרנו את הכלי בתוך הקופסא שלו עם המקושים המיוחדים שלו.

11.05.08

רועי הגיע בשמחה לחדר וזכר שמחכה לו המטלופון. הוא שוב ביקש שאראה לו איך מנגנים את יונתן הקטן, למרות שדי מהר עבר ל"מנגינה אחרת". רועי המשיך לאורגן ואחר-כך חקר כלים חדשים. כשהגיע לגווירו – התחיל גם משחק דמיוני של רועי – הוא הפך את הכלי לסיר ובישל בתוכו מרק בעזרת הכף (מקוש). וכשסיים – אכל את הכול לבד כדי להיות חזק וגדול. בפעם נוספת הוא בשל מרק לכול הילדים, אבל פתאום ה"סיר" נפל לו והמרק נשפך. רועי התאכזב והתעצבן:

-את תסדרי!

-מי ששפך הוא גם מסדר. אני מוכנה לעזור

-נו, טוב, טוב. אני אסדר, - רועי לקח מקוש בתור מגב והתחיל "לנקות" תוך כדי אמירה עם חיוך: - זה "בכאילו".

גווירו הפך גם לדברים נוספים, כמו קרש כביסה, כי הסברתי לו שקרש כביסה של פעם קצת מזכיר את הכלי. ואז שחקנו משחק מילים קצת מבלבל, מה בא ממה...רועי הכוונה ענה בתשובות מבלבלות ומצחיקות. חוש הומור שלו בלט גם הפעם. בסיום המפגש דאג להחזיר את המטלופון עם המקושים למקומו המיוחד.

יולי 2008               

במהלך הקייטנה נפגשתי פעמיים עם רועי. לפעמים הוא היה כבר קצת עייף מהפעילויות רבות בגן ושכב לנוח, אבל אפילו במצב כזה שמח להזמנה שלי לבוא לחדר מוסיקה. רועי בדק תמיד אם המטלופון שלו נמצא באותו מקום למרות שלא תמיד נגן בו. בשיחה על המשאלות, אמר שלא ממש רוצה לבוא לגן, אלא היה מעדיף להישאר בבית (כנראה אצל סבתא) ולראות טלביזיה ולנוח...